הליך פשיטת רגל אונליין

הליך פשיטת רגל יכול להרתיע אנשים רבים מביצועו בשל מורכבתו – הכלכלית והרגשית כאחד.

אנחנו ב- Ettorney נלווה אתכם בהליך פשיטת הרגל אל עבר חיים נטולי דאגות, עם אופק של "חיים חדשים".

עו"ד המתמחה בהליכי פשיטת רגל ילווה אתכם לאורך כל התהליך, ממועד הגשת הבקשה ועד למועד מתן ההפטר.

פשיטת רגל

רוב האנשים מסיימים ב-5 דקות

לשיחת ייעוץ עם עו"ד ללא עלות התקשר עכשיו!

073-7695347

מהו הליך פשיטת רגל? -

פשיטת רגל היא הליך של חדלות פירעון שחל על חייבים שהם יחידים (קרי, הליך שאינו חל על חברות). בהליך של פשיטת רגל, קיימים יתרונות וחסרונות הן לחייב והן לנושיו (אלה שהוא חייב להם כסף). לרוב, הליך פשיטת רגל מהווה הגנה של חייב מפני הנושים שלו.

הרציונל והאינטרס שבהליך פשיטת רגל

הליך פשיטת רגל הוא אינטרס של ציבורי והוא חלק בלתי נפרד מהחיים הכלכליים המודרניים. הן הרשויות (הוצאה לפועל) והן נושיו של החייב בעלי אינטרס מובהק בהליך זה כיוון שבאמצעותו יוכלו להגיע להסדר עם החייב בנוגע לתשלום חובתיו כלפיהם. כמו כן, לציבור קיים אינטרס בהליך זה כיוון שבכך מתאפשר מתן הזדמנות שנייה לאנשים ובכך ניתן לעודד פעילות עסקית.

מטרת הליך פשיטת רגל

  1. לאפשר לחייב אשר נקלע למצב של חדלות פרעון "באמת ובתמים", להתחיל את חייו "מחדש" ולמנוע התעמרות בו מצד הנושים והשלטונות.
  2. להסדיר את חובותיו של החייב, להסדיר את כינוס נכסיו, ולחלקם באופן הנכון בין נושיו על פי דין.

ביצוע הליך פשיטת רגל

במדינת ישראל, הליך פשיטת רגל מוסדר בפקודת פשיטת הרגל. הליכי פשיטת רגל מתנהלים בבית המשפט המחוזי ומתקיימים תחת פיקוחו של הכונס הרשמי וזאת מתוך הצורך במפקח נטול פניות וניטרלי. תפקידו של הכונס הרשמי הוא כנאמן עד למועד בו ממנה ביהמ"ש במסגרת הליך פשיטת הרגל נאמן פרטי. הליך פשיטת הרגל מחולק ל-4 שלבים:

  1. בקשה לפשיטת רגל – יכול ותוגש על ידי נושיו של החייב או על ידי החייב עצמו. הגשת בקשה לפשיטת רגל ע"י נושה תעשה רק באם ביצע החייב "מעשה פשיטת רגל" (סעיף 5 לפקודת פשיטת רגל), קרי, מעשים שבגינם ניתן להגיש את הבקשה למשל – העברת נכסים במרמה, התחמקות מנושים, מכירה של נכסים במסגרת הוצאה לפועל ועוד.
  2. צו כינוס – צו הכינוס מעביר את נכסיו של החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי עד שיתברר האם החייב יגיע להסדר עם נושיו או שמא יוכרז כפושט רגל. מרגע שניתן צו כינוס, לא תהיה אפשרות לנושה להגיש תביעה נגד החייב, כמו כן, הנושים אינם יכולים לגבות את החוב שלהם מהחייב באופן פרטי אלא במסגרת צו הכינוס.  
  3. הכרזת פשיטת רגל – הכרזה על חייב כפושט רגל נעשית ע"י ביהמ"ש בו מתדיין התיק וזאת במסגרת הדיון בבקשה לפשיטת רגל (בין אם הוגשה ע"י החייב או על ידי מי מנושיו). באם חייב הוכרז כפושט רגל, יחולו עליו הגבלות בניהן: הגבלות על ניהול חשבון, הגבלות על שימוש בכרטיס אשראי, הגבלות על מעורבות בתאגיד (חברה) ועוד. הגבלות אלו יחולו על החייב עד שתתקיימנה אחת מהנסיבות הבאות: א. ניתן לחייב צו הפטר.  ב. בוטלה ההכרזה על פשיטת רגל.  ג. בוטל צו כינוס הנכסים שניתן נגד החייב. 
  4. צו הפטר – הוא צו הניתן ע"י ביהמ"ש לבקשת חייב בפשיטת רגל או לבקשת הכונס הרשמי. צו הפטר כשמו כן הוא, פוטר את החייב מכל החובות שנתבעו במסגרת הליך פשיטת הרגל מלבד חובות שהפטר אינו חל עליהם ( קנסות, חוב שנוצר במרמה, חוב מזונות ועוד).
פשיטת רגל

הגשת בקשה לפשיטת רגל -

כאמור, הליך פשיטת רגל נפתח בעת הגשת בקשה לפשיטת רגל לביהמ"ש המחוזי. הבקשה יכול ותוגש ע"י נושה של החייב או ע"י החייב עצמו. מי שרשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל הינו חייב שחובותיו גבוהים מסכום של – 17,307 ש"ח (נכון לשנת 2018). את הבקשה יש להגיש תחילה לכונס הרשמי במחוז מגוריו של החייב. לאחר מתן תגובתו של הכונס הרשמי, על החייב להגיש את בקשתו לביהמ"ש המחוזי.

מה צריך לכלול בבקשה לפשיטת רגל? –

את הבקשה צריך להגיש על גבי טופס 4 ולצטרף אליה תצהיר בו הוא מסביר את השתלשלות האירועים שהביאה אותו למצב בו עליו להגיש בקשה לפשיטת רגל. על החייב לכתוב את התצהיר "בתום לב", ולהסביר מהם הגורמים, באופן מדויק וספציפי, שבגינם הגיע למצב הכלכלי שאליו הגיע.

כמו כן, נדרש לצרף לבקשה טופס דין וחשבון לגבי שתי שנות מס הקודמות לשנת המס בה מוגשת הבקשה, כתב וויתור על סודיות, כתב התחייבות, צילום ת.ז, צילום דרכון, הפקדת פיקדון בסך של 1600 ש"ח לכונס הרשמי.

במרבית המקרים, הכונס הרשמי ייאשר את קבלת המסמכים ויאפשר לחייב (בהנחה והגיש את הבקשה כראוי) להגיש את הבקשה לביהמ"ש המחוזי. לרוב, לאחר אישור הבקשה אצל הכונס הרשמי, והגשת הבקשה לביהמ"ש המחוזי, יינתן לחייב צו כינוס נכסים.

צו כינוס נכסים: הקפאת הליכים -

בקשה לפשיטת רגל שהוגשה ע"י נושה של החייב, או ע"י החייב עצמו, אינה לכשעצמה מספיקה על מנת להחזיר על החייב כפושט רגל. לאחר הגשת הבקשה, בהנחה והיא מתקבלת, ביהמ"ש נותן צו כינוס.

צו כינוס, מטרתו היא הקפאת כל ההליכים כנגד החייב, הגנה על נכסי החייב ומתן פיקוח על הנכסים וההליך באמצעות הכונס הרשמי. מרגע שניתן ע"י ביהמ"ש צו כינוס נכסים, הרי שהנושים של החייב לא יכולים לפעול לגביית החוב באופן עצמאי או לפתוח בהליכים משפטים שלא במסגרת הליך פשיטת הרגל שנפתח. צו כינוס הנכסים יינתן לרוב לאחר דיון בו נכח החייב.

אפשר לראות במתן הצו, מעין יצירת תקופת "חסד", בו ביהמ"ש ייבחן האם תיתכן פשרה או הסדרה של החוב בין החייב לנושים שלו או האם בכל זאת יוכרז החייב כפושט רגל.

חשוב לציין – נושה מובטח אינו כפוף לצו הכינוס והוא יכול להמשיך לפעול לגביית החוב שלו מחייב שניתן לגביו צו כינוס. יחד עם זאת, המשך פעולות הגבייה של הנושה המובטח ייעשו לאחר  קבלת רשות מביהמ"ש.

הטלת מגבלות על החייב לאחר מתן צו כינוס נכסים – מרגע שניתן צו הכינוס, יכול ביהמ"ש להטיל על החייב מספר מגבלות, בניהן: מתן צו תשלומים, הגשת דו"חות, עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.

חקירת החייב והגשת תביעות חוב -

לאחר שניתן צו כינוס נכסים, הכונס הרשמי או המנהל המיוחד שמונה ע"י ביהמ"ש, נדרש לחקור ולכתוב חוות דעת לגבי מצבו של החייב. לצורך הגשת הדו"ח, מבצע המנהל המיוחד חקירה בעניינו של החייב – הכנסותיו, נכסיו, כושר השתכרותו ועוד. על החייב ועל כל מי שנדרש לחקירה, חלה החובה לשתף פעולה. באם החייב או מי מטעמו לא ישתפו פעולה, יכול ביהמ"ש להחליט על ביטול ההליך.

לאחר סיום החקירה, יגיש המנהל המיוחד את הדו"ח שכתב, וזאת לקראת השלב הבא בהליך, שלב הדיון בבקשה פשיטת הרגל. חוות הדעת תכלול: מהן הנסיבות שהביאו את החייב למצב הכלכלי בו הוא נמצא, פירוט האם ומהם הליכי הוצל"פ שנעשו כלפי החייב, מידת שיתוף הפעולה מצד החייב או מי מטעמו ועוד.

במקביל להליך החקירה ע"י המנהל המיוחד, לאחר מתן צו הכינוס רשאי הנושים של החייב להגיש את תביעות החוב שלהם כנגד החייב. תביעות החוב יוגשו למנהל המיוחד שמונה ע"י ביהמ"ש. את תביעות החוב יש להגיש תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס.

פשיטת רגל

דיון והכרזה בבקשה לפשיטת רגל -

לאחר מתן צו הכינוס, ביצוע החקירה ע"י המנהל המיוחד שמונה וכן לאחר הגשת תביעות החוב נגד החייב ע"י הנושים, נקבע מועד לדיון בבקשה לפשיטת רגל.

בדיון זה, שיכול ויהיה קצר (במידה והחייב הגיש את הבקשה בעצמו ושיתף פעולה עם פעולותיו של הכונס הרשמי), יכול ביהמ"ש להכריז על החייב כפושט רגל וכן להעניק לו צו הפטר המותנה בביצוע תוכנית הפירעון שניתנה במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

מועד הדיון בבקשה ייקבע לרוב כ-18 חודשים מיום מתן צו הכינוס, זאת על מנת לאפשר למנהל המיוחד לבצע את בדיקותיו וכן על מנת לאפשר לנושים של החייב להגיש תביעות חוב. אל הדיון יוזמנו המנהל המיוחד וכן הנושים שהגישו תביעות חוב נגד החייב.

תוצאות הדיון יכולות להיות: הכרזה על החייב כפושט רגל ומתן הפטר מותנה, דחיית הבקשה או מתן הפטר לאלתר. במידה ובמסגרת הדיון החליט ביהמ"ש להכריז על החייב כפושט רגל, יתן ביהמ"ש צו פשיטת רגל ויעביר את נכסיו ורכושו של החייב לידי נאמן אז יהיה אמון על ביצוע תוכנית הפירעון שנכתבה ע"י המנהל המיוחד. כאמור, הכרזה על חייב כפושט רגל, מביאה עימה מספר מגבלות בניהן: מגבלות על ניהול חשבון בנק, מגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי וצ'קים, הגבלה על הקמת תאגידים ועוד.

קבלת הפטר ויציאה "לחיים חדשים" -

הליך הכרזה על פשיטת רגל, הינו הליך מורכב אשר לו יתרונות וחסרונות רבים. מדובר בהליך ארוך, אשר יכול להימשך מספר שנים, על החייב מוטלות מגבלות שונות ובאופן כללי, מדובר בהליך "לא נעים" אשר גובה מחיר כלכלי ונפשי גבוה.

יחד עם זאת, בסוף ההליך, מגיעים "לדובדבן שבקצפת" – מתן צו הפטר.

צו ההפטר הוא צו שניתן ע"י ביהמ"ש ובעצם פוטר את החייב מכלל חובותיו. ההפטר ניתן לגבי כל חוב שנוצר לחייב לפני הליך פשיטת הרגל פרט לחובות שאין חל עליהם צו ההפטר (מזונות, קנסות ועוד). חשוב לציין, חייב שניתן לגביו צו הפטר, מחוייב בסיוע לנאמן בתיק פשיטת הרגל, למימוש נכסיו ולחלוקתם לנושים. הפטר יכול להיות הפטר מותנה או הפטר לאלתר.

הפטר מותנה – הפטר אשר קובע תנאים מסויימים שעל החייב לעמוד בהם על מנת שיוכל לקבל את צו ההפטר.

הפטר לאלתר – הפטר שנכנס לתוקפו מיד במועד מתן הצו לאחר הכרזת החייב כפושט רגל.

מלאו את הפרטים וניצור עמכם קשר תוך כמה דק':

שם מלא (חובה)

אימייל (חובה)

טלפון נייד (חובה)

אנשים שרכשו מוצר זה רכשו גם

הסכם מייסדים באנגלית

הכנת הסכם מייסדים מותאם אישית בעזרת פלטפורמה מתקדמת. סיום הפרוצדורה במינימום עלות וזמן על מנת שתוכלו להיות מרוכזים 100% במיזם.

פתיחת חשבון בנק לחברה

פתיחת חשבון בנק לחברה בע"מ בסניף הבנק בו תבחרו. הכנת כל המסמכים ואישורי העו"ד לצורך פתיחת החשבון.

שינוי גודל גופנים