עמוד הבית > בלוג > מה זה בקשה לפירוק חברה ע"י נושה?

מה זה בקשה לפירוק חברה ע"י נושה?

בקשה לפירוק חברה ע"י נושהחברה שהגיעה לשלביה האחרונים, כלומר, לסגירתה, נקראת חברה מפורקת, או חברה שעברה פירוק.

במדינת ישראל, דיני הפירוק (חברות) מפורטים בפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג – 1983.

סעיף 244 לפקודת החברות קובע כי קיימות 3 דרכים לפירוק חברה:

 

  • בידי בית משפט (נושים).
  • מרצון.
  • בפיקוח בית משפט.

במאמר זה נסקור ונתמקד בהליכי פירוק של חברות באמצעות בית משפט, קרי, באמצעות נושים וזאת בניגוד להליך של פירוק חברה מרצון.

הליך פירוק חברה – מבוא

תחילה עלינו להבין מהו פירוק? פירוק הינו הליך בו כלל נכסיה של החברה מכונסים וזאת על מנת לממש אותם או לחילופין לחלק אותם בין נושי החברה וזאת על מנת לפרוע את חובות החברה כלפי הנושים שלה, על פי דין קדימותם.

ביהמ"ש המוסמך לדון בהליכי פירוק של חברה הינו בית המשפט המחוזי במחוז בו נמצאים משרדיה של החברה. הליך הפירוק בפועל נעשה ע"י המפרק (במקרים בהם מדובר בפירוק ע"י בית משפט, הרי שהמפרק הוא נציג של הכונס הרשמי).

העילות לפירוק חברה

על פי פקודת החברות, קיימות מספר עילות בגינן החברה תעבור הליכי פירוק. בין העילות נמצא:

  1. חדלות פירעון – מדובר בעילת המרכזית והעיקרית בגינה חברה עוברת הליכי פירוק. חדלות פירעון הכוונה שהחברה לא יכולה לפרוע את חובותיה לנושים. הנעת ההליך נעשית ע"י הגשת בקשה לפירוק חברה ע"י נושה.
  2. החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה – החלטה מיוחדת משמעה, החלטה שהתקבלה ע"י רוב של לפחות 75 אחוז מהנוכחים באסיפה הכללית בה התקבלה החלטת הפירוק. גם במקרה זה, יש להגיש בקשה לפירוק חברה, בין אם מדובר בפירוק חברת יחיד (שניתן לבצע פירוק חברה אונליין) ובין אם מדובר בפירוק חברת רבים.
  3. החברה לא התחילה את עסקיה ופעילותה העסקית וזאת תוך 12 חודשים מיום התאגדותה.
  4. סעיף כללי – ביהמ"ש סבור כי מן הצדק והיושר על החברה להתפרק – מדובר על מקרים קיצוניים בהם ביהמ"ש מגיע למסקנה כי דינה של החברה להתפרק. מקרים כגון: פעילות לא חוקית, חשש לפגיעה בביטחון המדינה ועוד.

בקשת הפירוק

את הבקשה יש להגיש על גבי טופס מאומת בתצהיר, ולהגיש אותו עם עותקים למשרדי הכונס הרשמי במקביל להפקדת פיקדון לכיסוי הוצאות הכונס. את הפיקדון יש לראות כמעין אגרת פירוק חברה, ומטרתו היא להבטיח כאמור את שכרו של המפרק.

במסגרת ההליכים גם מזמנים את הכונס הרשמי לדיון בצו הפירוק כמו כן מאפשרים לאנשים להגיש התנגדות לבקשה למתן צו הפירוק.

מפרק זמני, מפרק קבוע ומה שבניהם

לאחר מועד הגשת הבקשה למתן צו פירוק ולפני מתן צו הפירוק בפועל, יכול ביהמ"ש להחליט כי ימונה לחברה מפרק זמני. מינוי המפרק יכול להיות מיוזמתו של נושה כזה או אחר של החברה, יכול לבוא מצידו של הכונס הרשמי ואף יכול להגיע מיוזמתו של ביהמ"ש.

בקשה למינוי מפרק זמני תוגש לרוב במועד הגשת הבקשה למתן צו הפירוק, וזאת בעיקר במקרים בהם יש חשש כי בעלי החברה יפעל להברחת נכסים שיכולים להיכנס לקופת הפירוק לצורך פירעון החובות של החברה לנושים. תפקידו של המפרק הזמני הוא תפיסת חזקה על נכסים ורכוש של החברה וזאת על מנת למנוע מצב של הברחת נכסים. כל פעולותיו ותפקידו של המפרק הזמני תעשנה עד למועד מינוי של מפרק קבוע.

חשוב לציין – מפרק זמני אינו רשאי לממש נכסים של החברה, הוא אינו רשאי לקבל תביעות חוב של נושים נגד החברה והוא אינו רשאי לנהל אותה. תפקידו של המפרק הזמני הוא בתפיסת הנכסים והרכוש של החברה ומניעת הברחתם. דברים אלו נכונים כל עוד לא אמר ביהמ"ש אחרת.

מתן צו הפירוק

הגיע המועד בו ביהמ"ש החליט לתת צו פירוק נגד החברה. מתן צו הפירוק יביא להקפאת הליכים נגד החברה, משמע כל הליכי הגביה נגד החברה (בין אם בהוצל"פ בין אם בבימ"ש אחרים) מוקפאים, וכולם יאוחדו לתיק אחד והחלוקה תהיה על פי סדר הנשייה.

חשוב לציין, נושים מובטחים אינם כפופים להקפאת ההליכים והם יכולים להיפרע מחובותיהם בכל שלב.

פרט להקפאת ההליכים, במסגרת מתן צו הפירוק, ממונה גם מנהל מיוחד ומפורסמת הודעה בדבר מתן צו הפירוק נגד החברה.

מינוי מפרק קבוע

לאחר מתן צו הפירוק, ימונה מפרק קבוע לחברה. מינוי המפרק הקבוע נעשה ע"י הכונס הרשמי באמצעות החלטה של הנושים. הנושים הם אלו שמחליטים מי יהיה אמון על הליך הפירוק של החברה. במידה ולא מונה מפרק קבוע לחברה, לרוב ביהמ"ש יקבע כי הכונס הרשמי הוא יהיה המפרק הקבוע של החברה.

פירוק החברה – סיום

לאחר שפורקו כל עסקיה של החברה, הוגש דו"ח המפרק, יורה ביהמ"ש כי החברה פורקה וכי יש לחסל אותה. המפרק יודיע על החלטת חיסולה של החברה לרשם החברות, והדבר יעודכן אצלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

* *

שינוי גודל גופנים