עמוד הבית > בלוג > הסכם סודיות לסטארטאפ – על מה לחתום?

הסכם סודיות לסטארטאפ – על מה לחתום?

הסכם סודיות לסטארטאפמה הוא בעצם הסכם סודיות המותאם לסטארט-אפים

יזמים אשר עובדים על פיתוח מיזם זקוקים להגנה על אותו הידע שצברו והטכנולוגיה שיצרו במהלך העבודה. זכויות הקניין הרוחני IP – Intellectual property שברשותם כוללות בין היתר קוד תוכנה, שיטות עבודה וכן סודות מסחריים. על מנת לעגן את העבודה עם השותפים, החברה אתה רוצים לעשות שת"פ פוטנציאלי או הפרילנסרים/יועצים המספקים שירותים לחברה בצורה הטובה ביותר, יש חשיבות רבה לחתום על הסכם סודיות לסטארט-אפ בין מעביר המידע ומקבל המידע. אותו הסכם סודיות נועד למנוע את חשיפת המידע או העברתו לגורם שלישי. הסכמי סודיות נחלקים לשני סוגים: הסכם בו צד אחד בלבד חושף את המידע הסודי Standard NDA – Non disclosure agreement. והסכם בו שני הצדדים חושפים אחד לשני מידע סודי Mutual NDA.

 מה התהליך הדרוש לכתיבת הסכם סודיות  

כאשר מתקבלת החלטה לחתום על הסכם סודיות חשוב להבין מי אחראי על חשיפת המידע ומי מקבל את המידע וכן באיזה היקף המידע נחשף. אותו הסכם כולל הגדרה של המידע המועבר על ידי מוסר המידע למקבל המידע כולל ההגדרה איזה מידע נחשב לסודי.

חשוב מאד כי ההגדרה תהיה הגדרה רחבה ותכלול את סוגי המידע המתקבלים על ידי מקבל המידע ובנוסף את כל פרטי ההתקשרות עמו.

טיפים בכתיבת הסכם סודיות לחברה

בעת כתיבת הסכם סודיות ישנם מספר פרמטרים שיש לשים לב אליהם עלך מנת להימנע מסיטואציה של אי הבנה בהמשך, דבר העשוי להשפיע על הקמת הסטארטאפ:

  • הסכם חד צדדי או הדדי: בעת כתיבת ההסכם חשוב קודם כל להחליט האם מדובר בהסכם חד צדדי, כלומר האם רק צד אחד אחראי על חשיפת המידע או שמא שני הצדדים.
  • הגדרת המטרות: חשוב מאד להגדיר בהסכם הסודיות את המטרות בעקבותן נמסר המידע ואת אופן מסירת המידע, היות והגדרת המטרות תסייע להגן על הצד שחושף את המידע או על שני הצדדים. חשוב מאד לוודא כי ההגדרה רחבה ככל שניתן.
  • הגדרת המונח מידע סודי: יש חשיבות רבה להגדיר בצורה מפורשת את המונח מידע סודי. הצד האחראי על חשיפת המידע יהיה מעוניין להגדיר את סוג המידע הנחשב למידע סודי, ואילו הצד המקבל את המידע יהי מעונין כי ההגדרה לא תהיה רחבה מדי במטרה לצמצם את האחריות.הגדרת ההגבלות – יש להגדיר בהרחבה את ההגבלות המוטלות על הצד שנחשף למידע הסודי, מה בדיוק מותר לו לעשות עם המידע, איך הוא מגן עליו ומה אסור לו לעשות על מנת שההגנה על מוסר המידע תהיה מקסימאלית. בנוסף מה קורה במצב שהצד שכנגד צריך להחזיר/להשמיד מידע או מסמכים פיזיים וכיצד הוא עושה זאת.
  • תקופת ההסכם: חשוב מאד להגדיר את תקופת ההסכם ומתי ההסכם מגיע לסיומו. במקרה בו הצדדים נפרדים והעבודה אינה נמשכת, הרי  הצד אשר אחראי על חשיפת המידע יהיה מעוניין כי ההסכם ימשיך להתקיים. ברוב המקרים מדובר על תקופת התקשרות בין 3-5 שנים אך היא יכולה להיות גם ארוכה הרבה יותר. ברוב המקרים, הצד אשר חושף את המידע יהיה מעוניין לוודא כי במידה ולא יהיה שיתוף פעולה אז הצד אשר קיבל את המידע יחזיר את המידע או ישמיד אותו.
  • אי תחרות: סעיףאי תחרות נחשב לחלק חשוב מאד בחתימה על הסכם סודיות ואף יכול להיות הסכם בפני עצמו או סעיף רחב בהסכם העסקה של עובדים בחברת סטארט-אפ או בהסכם מייסדים Founder agreement. מדובר בסעיף שמטרתו היא להגביל את החותם על הסעיף להתחרות בתחום פעילות שהוגדר על ידי שני הצדדים לתקופת זמן מסוימת שהוגדרה מראש. אותו סעיף נוצר כתוצאה מהחשיפה למידע עסקי רב וחשש כי אחד הצדדים ינצל את הניסיון שצבר על מנת לפתוח עסק מתחרה תוך שמירת הידע. לפיכך, סעיף אי התחרות בין השותפים קובע כי השותפים או המעורבים בחברה לא יהיו רשאים להתחרות בעסקים של החברה לאחר עזיבתם את החברה בהתאם לתנאים המוגדרים מראש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

* *

שינוי גודל גופנים