פירוק חברה בעקבות פירוק שותפות

פירוק שותפות עסקית עלול להביא לא פעם גם לפירוקה של החברה שבבעלות השותפים ולהפסקת פעולתה. בכדי לעשות זאת באופן מיטבי, חשוב להבין את ההבדלים בין שותפות לחברה וכיצד נוהגים בעת הליך פירוק החברה. 

מהי חברה ומהי שותפות?

שותפות היא צורת התאגדות שבה חבר בני אדם נקשרים בקשרי שותפות – כלומר מנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים. לשותפות מעמד משפטי של תאגיד, והדינים הנוגעים אליה מעוגנים בפקודת השותפויות. באופן כללי, רכוש השותפות נחשב לרכושם האישי של השותפים, כך שאם השותפות עומדת בפני חובות, הרי שהשותפים הם החייבים ביחד ולחוד.

חברה היא גם צורת התאגדות לצורך הפקת רווחים, אבל לעומת השותפות, היא בעלת אישיות משפטית נפרדת. כלומר חוק החברות מתייחס אליה כישות משפטית בפני עצמה, בעוד בשותפות הישויות המשפטיות הינם השותפים עצמם. בנוסף לתכונת האישיות המשפטית, חברות רבות אף נהנות מתכונת האחריות המוגבלת (חברות בעירבון מוגבל). תכונה זו מייצרת מסך התאגדות החוצץ בין בעלי המניות לבין החברה, כך שאחריותם מוגבלת לערך מניות החברה שרכשו.

התחל בפירוק חברה

פירוק חברה בעקבות פירוק שותפות

מהו פירוק שותפויות ומתי הוא מתרחש?

המקרים שבהם אפשר לפרק שותפות מפורטים בס' 41-44 לפקודת השותפויות ואלה הם:

1. אם השותפות קמה לתקופה קצובה – היא תפורק בסוף תקופה זו
2. אם השותפות קמה לצורך מטרה ייעודית – כאשר המטרה הושגה 
3. כאשר אחד השותפים מודיע לשאר השותפים על כוונתו לפרק את השותפות (בהתאם להסכם השותפות)
4. כאשר אחד השותפים הלך לעולמו, הוכרז כפושט רגל או קיים נגדו שיעבוד (במקרים מסויימים)
5. כאשר התברר שפעילות השותפים מנוגדת לחוק

בהתקיים אחד המקרים הנזכרים לעיל, יוכלו השותפים לפרק את השותפות, וכתוצאה מכך לפרק גם את החברה שנמצאת בבעלות השותפות. 

כדאי להכיר – פירוק שותפות מוגבלת

שותפות מוגבלת היא שותפות שבה לפחות שותף אחד מוגבל ושותף אחד כללי. שותף כללי הוא שותף אשר מנהל את העניינים השוטפים של החברה, בדומה לדירקטור. שותף מוגבל הוא שות, שמכניס כסף לחברה ואין לו כל עניין באופן ניהול השותפות.

שותפות מוגבלת לא ניתן לפרק במותו של שותף מוגבל או כשהוכרז כפושט רגל. בנוסף, אם הוחלט על פירוקה של שותפות מוגבלת, השותפים הכלליים יפרקו את עסקיה, אלא אם בית המשפט הורה על דרך אחרת.

פירוק חברה בע"מ

פירוק חברה הוא תהליך שמביא לסיום חייה של החברה, כלומר מחסל את אישיותה המשפטית הנפרדת. במקרה זה חובותיה של החברה אינם חובות המחזיקים, אלא של החברה כישות. תכליתו של הליך הפירוק היא ריכוז נכסי החברה וחלוקתם בין הנושים לפי סדר הנשייה. בחוק מופיעים שני סוגי פירוק מרכזיים: פירוק בידי בית המשפט ופירוק מרצון.

התחל בפירוק חברה

פירוק חברה עקב פירוק שותפות עסקית

פירוק חברה בעקבות פירוק השותפות נחשב להליך מרצון (בהנחה שהחברה היא בעלת כושר לפרוע חובות). הליך מרצון הוא פחות נוקשה ובירוקרטי מפירוק בידי המשפט. כאשר מגישים בקשה לפירוק חברה מרצון באופן זה יש מספר צעדים פרוצדורליים שצריך לנקוט בהם:

• הצהרת כושר פירעון – על כלל מנהלי החברה להצהיר על יכולותיה לפרוע את חובותיה בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה בדבר פירוק החברה
• יש לערוך אסיפה כללית של בעלי המניות שבה ימונה מפרק לחברה. במסגרת שלב זה יש להגיש טופס הודעה על מינוי מפרק, הודעה על פרסום ברשומות ועוד.
• מפרק החברה נדרש להציג דו"ח שבו יפרט כיצד הפירוק התנהל וכיצד מומשונכסי החברה. הדו"ח יוצג לבעלי מניותיה של החברה באסיפה כללית שתכונס בפעם אחרונה לאחר פרסום ההודעה בדבר פירוקה של החברה.
• אם יש לחברה חובות אגרה עליה להסדירם. חשוב לשים לב שאם החובות לא הוסדרו, החברה תמשיך לצבור אותם עד שתחוסל באופן סופי. 

אם החברה חדלת פירעון ואין ביכולתה להחזיר את חובותיה, הפירוק ייעשה בכפוף להוראותיו של בית המשפט. במקרים מסוימים ימונה מטעם בית המשפט גורם מוסמך (לדוג' נאמן), ויחל הליך ארוך, יקר ומסורבל יותר.