אבל ככל שהחברה צוברת פעילות, עובדים, לקוחות, קניין רוחני או משקיעים – קשה יותר לפתור את הנושאים האלה לאחר שכבר נוצרה מחלוקת.

באמצעות Ettorney ניתן לערוך הסכם מייסדים שמותאם למבנה החברה ולהסכמות בין המייסדים, בעברית או באנגלית ובהתאם לצורכי המיזם.

המטרה אינה לקחת חוזה מייסדים קיים ולהחליף בו שמות. ההסכם צריך לשקף את חלוקת המניות, התפקידים, ההשקעות, מנגנוני קבלת ההחלטות והתרחישים הספציפיים של החברה שאותה הצדדים מקימים.

מתי כדאי לערוך הסכם מייסדים?

הזמן הנכון ביותר הוא כאשר כבר קיימת הסכמה עקרונית להקים את המיזם יחד, אבל לפני שהיחסים העסקיים הופכים מורכבים.

ניתן לערוך הסכם מייסדים לפני רישום החברה בע״מ או לאחר ההתאגדות. אין צורך להמתין עד שהחברה תתחיל לייצר הכנסות.

בפועל, כדאי לטפל בהסכם כאשר המייסדים כבר מסוגלים לענות על השאלות המרכזיות: מי יהיו המייסדים, כמה מניות יקבל כל אחד, מי יעבוד במיזם ובאיזה היקף, מי ישקיע כסף, מי יהיה אחראי על כל תחום, כיצד יתקבלו החלטות ומה יקרה אם אחד המייסדים יעזוב.

אם החברה כבר פעילה ועדיין אין הסכם, אין משמעות הדבר שמאוחר מדי.

במקרה כזה צריך לבנות את ההסכם על בסיס המציאות שכבר נוצרה: מניות שכבר הוקצו, כסף שהושקע, תפקידים קיימים, קניין רוחני שכבר פותח והתחייבויות שהחברה כבר נטלה.

הסכם מייסדים לסטארטאפ – למה הוא חשוב במיוחד?

בחברת סטארטאפ חלק משמעותי מהערך יכול להיווצר עוד לפני שהחברה מייצרת הכנסות.

המייסדים משקיעים זמן, קוד, ידע, קשרים, פיתוח עסקי ולעיתים גם כסף, כאשר השווי העתידי של החברה עדיין אינו ידוע.

באותו זמן גם יכולים להתרחש שינויים מהירים: מייסד עוזב, משקיע נכנס, נדרש סבב מימון, מוקצה מאגר אופציות לעובדים או מתקבלת הצעה לרכישת החברה.

לכן הסכם מייסדים בסטארטאפ צריך לחשוב לא רק על מבנה החברה ביום החתימה, אלא גם על מספר תרחישים סבירים בהמשך הדרך.

אין משמעות הדבר שצריך להעמיס כבר ביום הראשון מנגנונים שמתאימים לחברה לאחר מספר סבבי השקעה.

צריך לבחור את ההסדרים שרלוונטיים לשלב שבו המיזם נמצא ולמבנה האמיתי של המייסדים.

חלוקת המניות בין המייסדים

אחת ההחלטות הראשונות היא כמה מהחברה יקבל כל מייסד.

חלוקה של 50%-50% אינה בהכרח נכונה רק משום שיש שני מייסדים, וגם חלוקה לא שווה אינה בהכרח מעידה שמייסד אחד חשוב יותר מהאחר.

צריך לבחון מה כל אחד מביא למיזם: עבודה, הון, ידע, טכנולוגיה, קשרים, לקוחות, פעילות קיימת או נכסים אחרים.

מעבר לאחוזים עצמם צריך להבין גם את ההשלכות.

אם לשני מייסדים יש אחזקה שווה, צריך להחליט כיצד מתקבלת החלטה במקרה של מחלוקת.

אם אחד מחזיק ברוב משמעותי, צריך להבין אילו החלטות הוא יוכל לקבל לבדו ואילו החלטות המייסדים רוצים להשאיר להסכמה רחבה יותר.

לכן חלוקת המניות אינה סעיף שעומד בפני עצמו. היא צריכה להתחבר למנגנוני הניהול וההצבעה של החברה.

מה כל מייסד מתחייב לעשות במיזם?

גם כאשר כולם מסכימים על חלוקת המניות, יכולים להיווצר פערים משמעותיים סביב העבודה עצמה.

מייסד אחד עשוי לצפות שכל הצדדים יעבדו במשרה מלאה, בעוד מייסד אחר מתכנן להמשיך לעבוד במקום נוסף.

אחד אחראי לפיתוח המוצר, אחר למכירות ואחר לגיוס הון.

כדאי שההסכם יגדיר את העקרונות בצורה ברורה: מהו תחום האחריות של כל מייסד, מה רמת המעורבות המצופה ממנו והאם קיימת התחייבות להקדיש למיזם היקף זמן מסוים.

אין צורך להפוך את הסכם המייסדים לרשימת משימות יומית, אבל צריך למנוע מצב שבו כל צד מחזיק בציפייה שונה לחלוטין לגבי המחויבות של האחרים.

אם המייסדים צפויים לקבל שכר מהחברה, כדאי להפריד גם בין הזכויות שלהם כבעלי מניות לבין התמורה שהם מקבלים עבור העבודה שהם מבצעים.

מי מקבל החלטות בחברה?

לא כל החלטה עסקית צריכה לדרוש את אישור כל המייסדים.

חברה צריכה להיות מסוגלת לפעול ביום-יום, ולכן כדאי להבדיל בין החלטות שוטפות לבין החלטות מהותיות.

ניתן לקבוע מי מוסמך לנהל עובדים, להתקשר עם ספקים או לאשר הוצאות במהלך הפעילות הרגילה.

לעומת זאת, המייסדים יכולים לקבוע מנגנון מיוחד בנושאים כמו הכנסת משקיע, הקצאת מניות, שינוי משמעותי בפעילות, התחייבות כספית חריגה, מכירת החברה, הכנסת בעל מניות נוסף, שינוי מהותי בתקנון, מכירת קניין רוחני מרכזי או פירוק החברה.

אין חובה שכל החלטה כזו תתקבל פה אחד.

המנגנון צריך להתאים לחלוקת האחזקות ולדרך שבה המייסדים רוצים שהחברה תתנהל.

מה קורה כאשר המייסדים לא מצליחים להסכים?

במיזם של שני מייסדים שמחזיקים בחלקים שווים, מחלוקת יכולה להפוך במהירות למבוי סתום.

אם אין דרך לקבל החלטה, החברה עצמה עלולה להיתקע.

לכן ניתן לקבוע מראש מנגנון לטיפול במחלוקות מהותיות.

המנגנון יכול להתחיל בניסיון להגיע להסכמה בין הצדדים, להמשיך לגישור או לגורם מוסכם, ובמקרים המתאימים לכלול גם מנגנון פרידה.

המטרה אינה ליצור מנגנון אגרסיבי שישמש בכל ויכוח קטן, אלא לתת פתרון למצבים שבהם מחלוקת אמיתית מונעת מהחברה להתקדם.

המנגנון צריך להיות מותאם לגודל החברה, למספר המייסדים ולחלוקת המניות – ולא להיות מועתק אוטומטית מהסכם של מיזם אחר.

מה קורה אם מייסד מפסיק לעבוד במיזם?

זו אחת השאלות המרכזיות בהסכם מייסדים.

נניח ששני מייסדים מקימים חברה ומקבלים 50% מהמניות כל אחד. לאחר מספר חודשים אחד מהם מפסיק לעבוד במיזם, בעוד השני ממשיך לבנות את החברה במשך שנים.

אם לא נקבע מראש מנגנון מתאים, המייסד שעזב עשוי להמשיך להחזיק במניות שהוקצו לו.

אחד הכלים שניתן לבחון במקרים מסוימים הוא מנגנון הבשלה של זכויות המייסדים לאורך זמן, לרבות מנגנונים המכונים Vesting או Reverse Vesting.

אין סיבה להכניס אותם לכל הסכם באופן אוטומטי.

צריך להחליט מהי תקופת ההבשלה, האם חלק מהמניות נחשב כבר "מובשל", אילו אירועי עזיבה מפעילים את המנגנון ומה קורה כאשר העזיבה נעשית בנסיבות שונות.

ככל שמדובר במנגנון בעל השפעה מהותית על הבעלות בחברה, חשוב שהמייסדים יבינו אותו ולא רק יראו את המונח בתוך ההסכם.

השקעות נוספות וגיוס הון

הכסף שהמייסדים משקיעים ביום הראשון אינו בהכרח המימון האחרון שהחברה תצטרך.

לכן כדאי להחליט כיצד מתמודדים עם צורך בהון נוסף.

האם המייסדים מתחייבים להשקיע סכום נוסף? האם אחד מהם יכול להעמיד הלוואה לחברה? מה קורה אם רק חלק מהמייסדים יכולים להשתתף?

כאשר נכנס משקיע חיצוני, עשויה להתבצע הקצאת מניות שתשנה את שיעור האחזקה של המייסדים.

במקרה של גיוס משמעותי יידרש בדרך כלל גם הסכם השקעה שמסדיר את תנאי העסקה מול המשקיע.

הסכם המייסדים אינו צריך לחזות את התנאים של כל סבב השקעה עתידי, אבל הוא כן יכול לקבוע את העקרונות שלפיהם המייסדים מקבלים החלטה על גיוס ועל שינוי מבנה ההון.

למי שייך הקניין הרוחני של המיזם?

בסטארטאפ זו שאלה שכדאי לפתור מוקדם.

עוד לפני הקמת החברה יכול להיות שמייסד מסוים כבר כתב קוד, בנה מוצר, עיצב מותג, יצר תוכן, רשם דומיין או פיתח ידע מקצועי ששימש בסיס למיזם.

צריך לקבוע אילו נכסים מועברים לחברה ואילו, אם בכלל, נשארים בבעלות אישית.

אותו עיקרון נכון גם לגבי קניין רוחני שנוצר בהמשך במסגרת העבודה במיזם.

אם המטרה היא שהחברה עצמה תחזיק בטכנולוגיה ובנכסים שעליהם העסק בנוי, המסמכים המשפטיים צריכים לשקף זאת.

הסדרה ברורה של הבעלות משמעותית גם בהמשך, למשל כאשר משקיע מבצע בדיקת נאותות ורוצה להבין האם החברה באמת מחזיקה בזכויות במוצר שהיא מציגה כנכס שלה.

סודיות ושימוש במידע של החברה

מייסדים נחשפים כמעט לכל המידע הרגיש במיזם: קוד, תכניות עסקיות, נתוני לקוחות, מחירים, אסטרטגיה ומידע על משקיעים.

לכן ניתן לשלב בהסכם הוראות שמגדירות כיצד מותר להשתמש במידע ומה קורה לאחר שמייסד עוזב.

כאשר נדרש להסדיר מסירת מידע גם לעובדים, ספקים, משקיעים פוטנציאליים או גורמים חיצוניים, ניתן להשתמש בנוסף בהסכם סודיות – NDA.

הסכם מייסדים ו-NDA אינם תחליפים זה לזה.

הסכם המייסדים מסדיר מערכת יחסים רחבה הכוללת גם מניות, תפקידים וקבלת החלטות, בעוד NDA מתמקד בעיקר בשימוש ובחשיפה של מידע סודי.

האם צריך להגביל מייסד שעוזב?

עזיבת מייסד מעלה לעיתים שאלות של תחרות, שימוש במידע, פנייה ללקוחות או גיוס עובדים מהחברה.

אפשר לבחון הוראות שמתייחסות לנושאים האלה, אבל אין נכון להניח שכל מגבלת תחרות שנכתבת בחוזה תהיה בהכרח תקפה או ניתנת לאכיפה בכל מצב.

לכן במקום להכניס סעיף רחב שלפיו אסור למייסד להתחרות בחברה בכל מצב, צריך להבין מה באמת דורש הגנה ולנסח את ההתחייבויות בהתאם לפעילות ולנסיבות.

לעיתים הגנה מדויקת על סודיות, קניין רוחני ומידע עסקי חשובה יותר מאיסור תחרות גורף.

מה קורה אם מייסד רוצה למכור את המניות שלו?

הסכם מייסדים יכול לקבוע אילו מגבלות חלות על מכירת מניות.

לדוגמה, ניתן לבחון האם יתר המייסדים יקבלו זכות לרכוש את המניות לפני מכירה לצד שלישי, האם נדרשת הסכמה להעברה ומה קורה כאשר מתקבלת הצעה לרכוש את החברה כולה.

ניתן גם להסדיר מנגנונים הקשורים למכירה משותפת של מניות כאשר הדבר מתאים למבנה החברה.

אין צורך להעמיס את ההסכם בכל מנגנון שמוכר מעסקאות השקעה.

צריך לבחור את המנגנונים שרלוונטיים למיזם ולשלב שבו הוא נמצא.

אם מתבצעת בהמשך העברה בפועל, ייתכן שיהיה צורך לטפל גם בתהליך המשפטי של העברת מניות בחברה.

הסכם מייסדים ותקנון חברה – מה ההבדל?

אלה שני מסמכים שונים.

התקנון הוא מסמך יסוד של החברה והוא חלק ממסמכי ההתאגדות שלה.

הסכם מייסדים הוא הסכם חוזי בין המייסדים שנועד להסדיר ביניהם נושאים רחבים ומפורטים יותר.

לכן אין צורך להכניס כל הסכמה בין המייסדים לתקנון, אבל כן חשוב לבדוק ששני המסמכים אינם בנויים באופן שיוצר סתירה בעייתית.

לדוגמה, אם המייסדים קובעים בהסכם מנגנון מסוים לגבי העברת מניות או קבלת החלטות, צריך לבדוק כיצד הוא משתלב עם התקנון ועם ההחלטות התאגידיות של החברה.

האם חייבים הסכם מייסדים כדי לפתוח חברה?

לא.

רישום חברה בע״מ אינו מחייב באופן כללי הגשת הסכם מייסדים לרשם החברות.

הסיבה לערוך את ההסכם היא אחרת: הרישום יוצר את החברה, בעוד הסכם המייסדים מסדיר את מערכת היחסים בין האנשים שעומדים מאחוריה.

לכן ניתן להקים חברה ללא הסכם מייסדים, אבל כאשר קיימים מספר מייסדים הדבר עלול להשאיר שאלות עסקיות מהותיות ללא מנגנון חוזי מוסכם.

הסכם מייסדים לדוגמה – למה לא כדאי להסתמך על תבנית?

חיפוש של "הסכם מייסדים לדוגמה" מוביל למגוון תבניות וחוזים מוכנים.

לא מומלץ לקחת הסכם כזה, להחליף את שמות הצדדים ואת אחוזי המניות ולחתום עליו.

הסכם גנרי אינו יודע האם המייסדים עובדים במשרה מלאה או חלקית, מי הביא את הקניין הרוחני הראשוני, כמה כסף כל אחד השקיע, מי מחזיק ברוב, האם נדרש Reverse Vesting ומה צריך לקרות במקרה של Deadlock או עזיבת מייסד.

גם מנגנון שנכון מאוד לסטארטאפ אחד יכול להיות לא מתאים לחלוטין לחברה אחרת.

לדוגמה, מנגנון מכירת מניות שנבנה לשלושה מייסדים עם משקיע קיים אינו בהכרח מתאים לשני מייסדים שמקימים את החברה הראשונה שלהם.

הסיכון בתבנית אינו רק שחסר בה סעיף.

הסיכון הוא שהמסמך יכלול מנגנון שהמייסדים אינם מבינים או שייתן תשובה לא נכונה דווקא ברגע שבו נוצרת מחלוקת.

לכן הסכם לדוגמה יכול להציג את סוגי הנושאים שקיימים בעולם הזה, אבל הוא אינו חלופה מומלצת לעריכת הסכם שמבוסס על מערכת היחסים והחברה הספציפיות.

הסכם מייסדים או הסכם שותפות?

המונח "שותפים" משמש בשפה היומיומית גם לתיאור מייסדים של חברה, אבל מבחינה משפטית אין מדובר בהכרח באותו מבנה.

כאשר הצדדים מקימים חברה בע״מ ומקבלים מניות בה, המסמך הרלוונטי למערכת היחסים ביניהם הוא בדרך כלל הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות, בהתאם לשלב ולמבנה.

הסכם שותפות נועד להסדיר פעילות במסגרת שותפות.

לכן לא נכון לבחור את המסמך רק משום שהצדדים אומרים שהם "שותפים".

צריך לבדוק מהו המבנה המשפטי שבו העסק פועל ומה בדיוק היחסים שאותם צריך להסדיר.

הסכם מייסדים בעברית או באנגלית?

השפה צריכה להתאים לצדדים ולשימוש הצפוי במסמך.

אם כל המייסדים ישראלים והפעילות מקומית, אין יתרון אוטומטי להסכם באנגלית.

לעומת זאת, בסטארטאפ שפועל באנגלית, כולל מייסד שאינו דובר עברית או נערך להתנהלות מול משקיעים ויועצים מחו״ל, יכול להיות היגיון בהכנת ההסכם באנגלית.

לפי השירות המוצג כיום ב-Ettorney ניתן להכין את הסכם המייסדים בעברית או באנגלית.

השפה אינה תחליף להתאמה של התוכן עצמו.

הסכם באנגלית שמבוסס על תבנית שאינה מתאימה לחברה אינו עדיף על הסכם עברי שנבנה סביב מערכת היחסים האמיתית בין המייסדים.

איך מתבצע תהליך הכנת הסכם מייסדים באמצעות Ettorney?

התהליך מתחיל באיסוף מידע על המייסדים ועל המיזם.

צריך להבין את חלוקת המניות המתוכננת, התפקידים, ההשקעות, אופן קבלת ההחלטות והנושאים שהצדדים רוצים להסדיר במקרה של שינוי או פרידה.

על בסיס המידע ניתן לבנות טיוטת הסכם מותאמת ולבחון אותה עם עורך הדין.

במסגרת השירות המוצג כיום ב-Ettorney נכללת גם שיחה עם עורך דין לצורך הסבר על ההסכם ועל הסעיפים הרלוונטיים.

המטרה היא שהמייסדים לא יקבלו רק קובץ לחתימה, אלא יבינו את ההחלטות שהמסמך מייצג ויוכלו לזהות נקודות שבהן עדיין אין ביניהם הסכמה.

שאלות נפוצות על הסכם מייסדים

מה כולל הסכם מייסדים?

ההסכם יכול להסדיר בין היתר את חלוקת המניות, תפקידי המייסדים, היקף המחויבות למיזם, קבלת ההחלטות, השקעות נוספות, קניין רוחני, סודיות, הכנסת משקיעים, העברת מניות ועזיבת מייסד. התוכן צריך להתאים למבנה הספציפי של החברה.

מתי כדאי לחתום על הסכם מייסדים?

כדאי להסדיר את היחסים מוקדם, לפני שהחברה צוברת פעילות ונכסים משמעותיים. ניתן לחתום לפני רישום החברה או לאחריו, כל עוד ההסכם מותאם למבנה שנבחר בפועל.

האם חייבים הסכם מייסדים לצורך רישום חברה?

לא. רישום החברה מחייב את מסמכי ההתאגדות הנדרשים, אבל הסכם מייסדים אינו מסמך שכל חברה חייבת להגיש לרשם במסגרת הרישום.

האם הסכם מייסדים מחליף את תקנון החברה?

לא. התקנון הוא מסמך של החברה והסכם המייסדים הוא חוזה בין המייסדים. חשוב לבדוק ששני המסמכים משתלבים זה עם זה ואינם יוצרים הוראות סותרות.

איך קובעים כמה מניות יקבל כל מייסד?

אין נוסחה אחת. החלוקה יכולה להביא בחשבון עבודה, השקעה כספית, נכסים, ידע, סיכון ומחויבות עתידית. חשוב לבחון לצד האחוזים גם את מנגנוני ההחלטה ואת מה שקורה במקרה של עזיבה.

מה קורה אם אחד המייסדים מפסיק לעבוד בחברה?

הדבר תלוי במה שנקבע בהסכם. ניתן לבחון מנגנונים של Vesting או Reverse Vesting, לצד הסדרים לגבי תפקידים, מידע וקניין רוחני. אין מנגנון אחד שמתאים לכל מיזם.

אפשר לערוך הסכם מייסדים לאחר שהחברה כבר הוקמה?

כן. במקרה כזה ההסכם צריך להתבסס על מצב החברה בפועל: המניות שכבר הוקצו, ההשקעות שבוצעו, הקניין הרוחני שנוצר והתפקידים שהמייסדים כבר ממלאים.

האם כדאי להשתמש בהסכם מייסדים לדוגמה?

לא מומלץ להסתמך על תבנית גנרית לצורך החתימה. ההסכם צריך להתאים לחלוקת המניות, התפקידים, ההשקעות, מנגנוני קבלת ההחלטות ולתרחישים של עזיבה או מכירת מניות במיזם הספציפי.

האם הסכם מייסדים מתאים גם לסטארטאפ?

כן. בסטארטאפ חשוב במיוחד להסדיר נושאים כמו קניין רוחני, מחויבות המייסדים, Vesting או Reverse Vesting, גיוס השקעות ושינויים עתידיים במבנה ההון בהתאם לצורכי המיזם.

מה ההבדל בין הסכם מייסדים להסכם שותפות?

הסכם מייסדים מתאים בדרך כלל ליזמים שפועלים באמצעות חברה ומחזיקים בה מניות. הסכם שותפות מתאים לפעילות במסגרת שותפות. לא נכון לבחור את סוג ההסכם רק משום שהצדדים מכנים זה את זה "שותפים".