מדיניות הפרטיות עוסקת בשכבה אחרת: איזה מידע אישי נאסף, למה משתמשים בו, למי הוא עשוי להימסר וכיצד ניתן לפנות בנושאים הקשורים למידע.

ב-Ettorney ניתן לערוך תנאי שימוש ומדיניות פרטיות שמותאמים לפעילות האתר או האפליקציה, במקום להסתמך על נוסח כללי או להעתיק מסמך מעסק אחר שאוסף מידע שונה, מפעיל שירות אחר ופועל מול קהל אחר.

מה ההבדל בין תנאי שימוש למדיניות פרטיות?

למרות שבאתרים רבים שני המסמכים מופיעים יחד, הם אינם ממלאים את אותה מטרה.

תנאי השימוש עוסקים במערכת היחסים בין העסק לבין המשתמש.

הם יכולים להסדיר, בהתאם לסוג האתר או האפליקציה, את אופן השימוש בשירות, תשלומים, יצירת חשבון, מגבלות שימוש, זכויות בקניין רוחני, אחריות, ביטול שירות ונושאים נוספים.

מדיניות הפרטיות עוסקת במידע האישי.

היא צריכה לשקף איזה מידע נאסף, מדוע הוא נאסף, כיצד משתמשים בו, עם אילו גורמים הוא עשוי להיות משותף ואילו אפשרויות עומדות בפני המשתמש ביחס למידע שלו בהתאם לדין החל.

לכן מסמך אחד אינו מחליף אוטומטית את האחר.

מה צריכים לכלול תנאי שימוש באתר?

אין רשימת סעיפים אחת שמתאימה לכל אתר.

תנאי שימוש באתר תדמיתי פשוט אינם צריכים להיראות כמו התנאים של חנות אונליין, מערכת SaaS או אפליקציה עם משתמשים רשומים.

לפני שמנסחים את התנאים צריך להבין מה המשתמש יכול לעשות באתר.

בהתאם לפעילות ניתן להתייחס, בין היתר, ל:

זהות העסק שמפעיל את האתר;

אופן השימוש בשירות;

יצירת חשבון והתחברות;

רכישות ותשלומים;

ביטולים והחזרים;

זכויות בקניין רוחני;

שימוש אסור במערכת;

תוכן שמעלה המשתמש, אם קיימת אפשרות כזו;

מגבלות ואחריות;

סיום חשבון או שירות;

הוראות נוספות שנדרשות בהתאם למוצר.

לא צריך להכניס סעיף רק משום שהוא נפוץ בתנאי שימוש אחרים. אם האתר אינו מאפשר העלאת תוכן, למשל, אין צורך בפרק ארוך על זכויות בתוכן משתמשים.

המטרה היא שהתנאים יתארו את השירות בפועל.

תנאי שימוש לאתר מכירות ותשלומים

באתר איקומרס תנאי השימוש צריכים להתאים לתהליך הרכישה בפועל.

צריך להבין כיצד מתבצעת הזמנה, מתי היא מאושרת, אילו אמצעי תשלום קיימים, כיצד מתבצע המשלוח ומה קורה במקרה של ביטול או החזרה.

התנאים צריכים להתיישב עם הוראות הדין החלות על העסקה ולא לנסות ליצור באמצעות התקנון זכויות פחותות מאלה שהצרכן זכאי להן לפי דין.

לכן לא נכון להעתיק מדיניות ביטולים מחנות אחרת רק משום שהיא נראית מקיפה.

צריך לבדוק מה העסק מוכר, למי הוא מוכר, כיצד המוצר או השירות מסופקים ואילו הוראות רלוונטיות למודל הפעילות שלו.

תנאי שימוש למערכת SaaS או אפליקציה בתשלום

במערכת המבוססת על מנוי קיימות שאלות אחרות.

לדוגמה:

מתי המנוי מתחיל? האם הוא מתחדש אוטומטית? כיצד ניתן לבטל אותו? מה קורה למידע לאחר ביטול? האם קיימות מגבלות שימוש? האם יש מספר חבילות או רמות הרשאה?

גם מודל השימוש עצמו חשוב.

מערכת שמאפשרת למשתמש להעלות קבצים, להזמין משתמשים נוספים או לחבר שירותי צד שלישי יוצרת מערכת יחסים שונה מאפליקציה פשוטה שאין בה חשבון משתמש.

לכן תנאי השימוש צריכים להיבנות סביב המוצר ולא סביב הכותרת "SaaS" בלבד.

מה צריכה לכלול מדיניות פרטיות?

נוסח מדיניות פרטיות צריך להתחיל ממיפוי אמיתי של המידע שהעסק אוסף ומה שהוא עושה איתו.

לדוגמה, אתר יכול לקבל מידע שהמשתמש מוסר בעצמו בטופס, מידע על רכישה או הרשמה ומידע טכני שנוצר בזמן השימוש באתר.

בהתאם לפעילות צריך לבחון בין היתר:

אילו סוגי מידע אישי נאספים;

כיצד המידע מתקבל;

לאילו מטרות משתמשים בו;

לאילו ספקים או גורמים אחרים הוא עשוי לעבור;

כמה זמן המידע נדרש לפעילות;

כיצד המשתמש יכול לפנות בנושאים הקשורים למידע שלו;

אילו הוראות נוספות נדרשות בהתאם לדין שחל על העסק.

מדיניות טובה אינה צריכה להיות ארוכה ככל האפשר. היא צריכה לתת למשתמש תמונה נכונה של הפעילות.

מדיניות פרטיות לאחר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף באוגוסט 2025 ושינה באופן משמעותי את מסגרת דיני הפרטיות בישראל.

בין היתר עודכנה והורחבה הגדרת "מידע אישי", הורחבו סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות ונוספו חובות שרלוונטיות לחלק מהארגונים.

לכן מדיניות פרטיות שנכתבה לפני מספר שנים אינה בהכרח מתאימה למצב המשפטי הקיים כיום.

אבל אין די בשינוי תאריך במסמך הישן.

צריך לבדוק גם אם הפעילות עצמה השתנתה.

אם העסק הוסיף מערכת CRM, כלי AI, פיקסלים, ספקי ענן, מערכת דיוור, אפליקציה חדשה או דרך נוספת לאיסוף מידע – גם מפת המידע השתנתה ובהתאם עשוי להידרש עדכון של המדיניות.

האם כל עסק צריך ממונה על הגנת הפרטיות?

לא.

תיקון 13 קבע חובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות – DPO – עבור קטגוריות מסוימות של גופים וארגונים, בהתאם לסוג הפעילות ולהיקף עיבוד המידע.

לכן אין צורך להכניס לכל נוסח מדיניות פרטיות באופן אוטומטי פרטים של DPO שהעסק כלל אינו חייב למנות.

מנגד, עסק שעונה על התנאים צריך לבחון את החובה בנפרד ולא להניח שעצם פרסום מדיניות פרטיות באתר מספק את כלל הדרישות שחלות עליו.

ספקים וצדדים שלישיים

מעט מאוד אתרים מעבדים את כל המידע בעצמם.

עסק יכול לעבוד עם חברת אחסון, מערכת CRM, ספק סליקה, מערכת דיוור, שירות אנליטיקה, מערכת שירות לקוחות או ספקים נוספים.

לכן צריך להבין אילו גורמים מקבלים גישה למידע ולשם מה.

אין צורך להפוך את מדיניות הפרטיות לרשימה אינסופית של כל כלי טכנולוגי קטן, אבל היא צריכה לתת למשתמש תמונה נכונה לגבי סוגי הגורמים שאליהם המידע עשוי לעבור.

כאשר העסק מחליף ספק מהותי או מוסיף מערכת שמשנה את אופן השימוש במידע, כדאי לבדוק אם גם המדיניות דורשת התאמה.

האם אתר ישראלי חייב לעמוד ב-GDPR?

לא כל אתר ישראלי כפוף אוטומטית ל-GDPR רק משום שהוא נגיש באינטרנט.

ה-GDPR יכול לחול גם על עסקים שאינם נמצאים באיחוד האירופי כאשר קיימת זיקה מתאימה, למשל כאשר העסק מציע מוצרים או שירותים לאנשים באיחוד או מנטר את התנהגותם שם.

לכן עסק שפועל גם מול לקוחות באירופה צריך לבחון את הפעילות בפועל ולא להוסיף למסמך באופן אוטומטי הצהרה שלפיה הוא "עומד ב-GDPR".

המסמך צריך לשקף את הדין שבאמת רלוונטי לפעילות.

מדיניות פרטיות לדוגמה או נוסח מוכן – האם זה מספיק?

אפשר למצוא ברשת מדיניות פרטיות לדוגמה, נוסחים מוכנים ומחוללי מסמכים.

הם יכולים לעזור להבין כיצד נראה המבנה הכללי של המסמך, אבל הם אינם יודעים איזה מידע העסק שלכם אוסף ומה קורה איתו.

לדוגמה, נוסח מדיניות פרטיות מוכן לא יודע אם באתר שלכם קיימים פיקסלים, מערכת CRM, חשבון משתמש, ספק סליקה, דיוור, כלי AI או העברת מידע לספקים מחוץ לישראל.

אותו דבר נכון לתנאי שימוש.

תבנית אינה יודעת אם האתר מוכר מוצרים, מפעיל מנוי, מאפשר העלאת תוכן או מספק שירות מסוג אחר.

לכן השאלה אינה רק אם יש באתר "מסמך משפטי", אלא אם המסמך מתאר בצורה נכונה את הפעילות בפועל.

למה לא להעתיק תנאי שימוש ומדיניות פרטיות מאתר אחר?

כי המסמך של המתחרה מתאר את העסק שלו.

ייתכן שהוא מוכר מוצרים אחרים, משתמש בספקי סליקה אחרים, אוסף מידע שונה, פועל בחו"ל, מאפשר יצירת חשבון או מחזיק מערכת שאינה קיימת אצלכם.

העתקה יכולה ליצור מצב שבו האתר מצהיר שהוא עושה פעולות שאינן קיימות, או גרוע מכך – אינו מציין פעולות שכן מתבצעות.

גם תנאי השימוש יכולים לכלול מדיניות ביטולים, מודל מנוי או מגבלות אחריות שאינם מתאימים למוצר שלכם.

המטרה של התאמה אישית אינה ליצור מסמך ארוך יותר. המטרה היא שהמסמך יתאר נכון את העסק.

מתי צריך לעדכן תנאי שימוש ומדיניות פרטיות?

לא צריך לשנות את המסמכים בכל חודש.

כן כדאי לבדוק אותם כאשר מתרחש שינוי מהותי בפעילות.

לדוגמה:

הושק שירות חדש;

נוספה אפליקציה;

התחילה פעילות במדינה חדשה;

נוסף מנוי בתשלום;

האתר החל לאסוף סוג חדש של מידע;

הוטמע כלי AI שמעבד מידע משתמשים;

נוסף ספק טכנולוגי מהותי;

השתנה תהליך הרכישה;

או שהחקיקה הרלוונטית השתנתה.

גם מסמך שנכתב בצורה טובה לפני מספר שנים יכול להיות לא נכון כיום אם המוצר השתנה באופן משמעותי.

איך מתבצע השירות באמצעות Ettorney?

התהליך מתחיל במיפוי של האתר או האפליקציה ושל הפעולות שמשתמשים יכולים לבצע בהם.

עורך הדין צריך להבין את סוג העסק, השירותים או המוצרים, תהליך ההרשמה והרכישה, המידע שנאסף, כלי צד שלישי ואופן השימוש בנתונים.

על בסיס המידע ניתן לערוך תנאי שימוש ומדיניות פרטיות שמתאימים לפעילות.

השירות שמוצג כיום ב-Ettorney כולל שיחת טלפון של 30 דקות עם עורך הדין לצורך הבנת הצרכים, ניסוח מותאם ותיקונים ושינויים נוספים במהלך העבודה בהתאם למסלול השירות.

כמה עולה עריכת תנאי שימוש ומדיניות פרטיות?

מחיר השירות שמוצג כיום באתר הוא 2,000 ₪ בתוספת מע״מ.

שאלות נפוצות על תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

מה ההבדל בין תנאי שימוש למדיניות פרטיות?

תנאי שימוש מסדירים את מערכת היחסים וכללי השימוש באתר או באפליקציה. מדיניות פרטיות מסבירה כיצד העסק אוסף, משתמש, שומר ומעביר מידע אישי.

האם כל אתר חייב תנאי שימוש?

אין כלל שלפיו כל אתר, ללא קשר לפעילותו, חייב דווקא מסמך שנקרא "תנאי שימוש". הצורך והתוכן תלויים במה שהאתר עושה. לעומת זאת, עסק שאוסף מידע אישי צריך לבחון את חובות הפרטיות והיידוע שחלות על האיסוף.

מה צריכים לכלול תנאי שימוש באתר?

התוכן תלוי בפעילות. באתר מסחרי הם יכולים לכלול, בין היתר, כללי שימוש, רכישה ותשלום, ביטולים, קניין רוחני, שימוש אסור ואחריות. אין טעם להוסיף סעיפים שאינם קשורים למוצר רק משום שהם מופיעים בתבנית אחרת.

האם אפשר להשתמש במדיניות פרטיות לדוגמה?

ניתן להשתמש בדוגמה כדי להבין את מבנה המסמך, אבל המדיניות הסופית צריכה להתאים למידע שהאתר אוסף, למטרות השימוש בו ולספקים שמעורבים בפעילות.

האם אפשר להשתמש באותה מדיניות לאתר ולאפליקציה?

רק אם הפעילות ואיסוף המידע באמת זהים. אפליקציה יכולה לאסוף מידע או להשתמש בהרשאות שאינן קיימות באתר ולכן לעיתים נדרשת התאמה.

האם צריך לעדכן מדיניות שנכתבה לפני תיקון 13?

כדאי לבדוק אותה מחדש. תיקון 13 נכנס לתוקף באוגוסט 2025 ושינה באופן משמעותי את מסגרת דיני הפרטיות בישראל. גם אם אין צורך לכתוב את המסמך כולו מחדש, צריך לוודא שהוא מתאים לדין ולפעילות הנוכחית.

האם כל אתר ישראלי חייב לעמוד ב-GDPR?

לא. ה-GDPR יכול לחול גם על עסקים מחוץ לאיחוד האירופי, אבל נדרשת זיקה מתאימה, למשל הצעת מוצרים או שירותים לאנשים באיחוד או ניטור התנהגותם שם.

האם מדיניות פרטיות צריכה לפרט כל כלי טכנולוגי באתר?

לא בהכרח בשמו, אך היא צריכה לשקף בצורה נכונה את סוגי המידע שנאספים, מטרות השימוש והגורמים שאליהם המידע עשוי להיות מועבר.

האם צריך עורך דין כדי לכתוב תנאי שימוש?

אפשר למצוא תבניות רבות ברשת, אך תבנית אינה בודקת את המוצר, תהליך התשלום, איסוף המידע והסיכונים הספציפיים של העסק. כאשר האתר משמש פעילות מסחרית ממשית, התאמה משפטית יכולה לצמצם את הפער בין המסמך לבין מה שקורה בפועל.

כמה עולה עריכת תנאי שימוש ומדיניות פרטיות ב-Ettorney?

המחיר שמוצג כיום באתר הוא 2,000 ₪ בתוספת מע״מ. השירות כולל כיום שיחת טלפון של 30 דקות עם עורך הדין, התאמת המסמכים לצורכי האתר או האפליקציה ותיקונים במהלך העבודה בהתאם למסלול השירות.